מבנה הנר

אנימציה על ידי מיכאלה אשכנזי

נר הוא מבנה פשוט ויעיל, המורכב מארבעה מרכיבים עיקריים: פתיל, שעווה, לעיתים כלי, ולעיתים גם מחזיק פתיל (Wick Tab).

• פתיל: הפתיל עשוי מחומר נקבובי, כמו כותנה או עץ, ותפקידו לשאוב את השעווה הנוזלית ולהוביל אותה במעלה הנר אל הלהבה. הפתיל הוא למעשה "המנוע" שמניע את תהליך הבעירה.

• שעווה: השעווה היא החומר הדליק שמשמש כדלק עבור הלהבה. היא מוצקה בטמפרטורת החדר, דבר שאיפשר שימוש נוח ונשיאה קלה בימי קדם. במהלך הבעירה, השעווה מתחממת, נמסה, מתאדה ומשמרת את הלהבה.

• כלי: נרות בכלי מיועדים להכיל שעווה שנמסה בטמפרטורה נמוכה יחסית, מה שמאפשר להם לשמור על צורתם לאורך זמן. נרות שאינם בכלי, המכונים נרות תבנית, עשויים משעווה שמתמצקת במהירות ומתאימה לבעירה עצמאית.

• מחזיק פתיל (Wick Tab):

   מחזיק הפתיל הוא חלק קטן, עשוי מתכת, שממוקם בתחתית הנר ותופס את קצה הפתיל. למחזיק הפתיל שני תפקידים חשובים:

  1. שמירה על מיקום הפתיל: מחזיק הפתיל משמש כ"משקולת", המבטיחה שהפתיל יישאר ממורכז ולא יזוז במהלך יצירת הנר או בזמן הבעירה.

  2. בטיחות בסוף הבעירה: המחזיק מכבה את הלהבה כאשר היא מגיעה אליו. פעולה זו מונעת חימום יתר של הנר, במיוחד לקראת סופו, כשהוא כבר חם לאחר שימוש ממושך.

     
     

איך הנר פועל?

כאשר מדליקים נר, מתחילה תגובת שרשרת:

• החום של הלהבה מתיך את השעווה שבראש הנר.

• השעווה הנוזלית נמשכת במעלה הפתיל בעזרת כוח הנימיות.

• השעווה מתאדה ומתערבבת עם החמצן באוויר, מה שיוצר בעירה ושומר על הלהבה.

  
  

למה חשוב לבדוק את גובה הלהבה?

להבה גבוהה מדי עלולה לגרום לחימום יתר של השעווה, דבר שמסכן את הנר ואפילו את סביבתו. בכלי זכוכית, חימום מופרז עלול לגרום להתפוצצות.

על מנת להבטיח נר בטיחותי:

• היחס בין קוטר הנר לקוטר הפתיל חייב להיות נכון.

• קוטר בריכת השעווה (האזור הנוזלי) צריך להגיע לקצות הנר אך לא מעבר להם.

ניתן לבדוק זאת כך:

• עומק בריכת השעווה בנרות בכלי לא אמור לעבור 2 ס"מ.

• גובה הפתיל החשוף בנרות בתבנית לא אמור לעבור 2 ס"מ.

לפרק הפתילים, ניתן להצטרף לקורס הכנת נרות למתחילים.